ישראל מקום 1 בייבוא קנאביס, מה זה עושה לשוק המקומי?

ישראל היתה אמורה להיות מעצמת ייצוא קנאביס בינלאומית, ואולי זה עוד יקרה, אבל בינתיים היא הפכה בתוך 6 חודשים למעצמת ייבוא הקנאביס המובילה בעולם. בדקנו מה חושבים על זה בתעשייה המקומית.

“בשוק הקנאביס הישראלי יהיו בעתיד הלא רחוק 5 קבוצות קנאביס גדולות, וזהו. אחת תורכב מהחברות ‘IMC’, ‘קנדוק’, ‘תיקון עולם’, קבוצה שנייה של ‘בזלת’ ו’פארמוקן’, שלישית של ‘BOL’, רביעית של ‘פנאקסיה’, ‘שיח’, ‘בטר’, אולי גם של ‘יוניבו’ ו’טבע אדיר’ ונוספות קטנות שיפעלו בתחום נישתי או לייצוא כמו ‘קנאשור’ ו’קרונוס’.”

את החזון הזה, של מיזוגים ואיחודים בין חברות מצד אחד, וקריסה וסגירת חברות קטנות מצד שני – תהליך טבעי שמתרחש בכל שוק והולך ונהיה רלוונטי גם לשוק הקנאביס הישראלי החדש יחסית – צופה אחד השחקנים הותיקים בענף, עמו שוחחנו השבוע על רקע הפיכתה של ישראל ליבואנית הקנאביס הגדולה בעולם.

כזכור, מבדיקה שערך מגזין קנאביס על נתוני הייבוא של קנאביס לישראל בהשוואה לנתוני הייבוא לגרמניה שהיתה עד לאחרונה היבואנית מס’ 1, נמצא כי עוד בחודש אפריל טיפסה ישראל למקום הראשון בעולם. עתה, חודש יולי, המספרים רק הולכים וגדלים. בתוך 7 חודשים הם הגיעו מ-0 לכ-6.5 טון, בהשוואה לפחות מ-4 טון בגרמניה.

משלוח אריזות ג'ין גאי, זן קנאביס מקנדה
ישראל הפכה תוך חצי שנה ליבואנית הקנאביס הגדולה בעולם. בתמונה: משלוח אריזות ג’ין גאי, זן קנאביס מקנדה, שהגיע בשבוע לישראל, בפעם השנייה

מדינת המקור המובילה כיום לקנאביס תוצרת חו”ל בישראל היא פורטוגל, ממנה החברות ‘בזלת’ ו’קנדוק’ ייבאו מעל 3 טון. במקום השני קנדה ממנה ייבאו החברות ‘BOL’, ‘קרונוס’ ו’שיח’. אורוגוואי, ספרד, לסוטו ואוגנדה ברשימה אחריהן. הרשימה, שנחשפה לראשונה במגזין קנאביס, זכתה השבוע לפרסום גם בתקשורת באנגלית.

בישראל, בניגוד למדינות כמו קנדה שאוסרת על ייבוא קנאביס בכלל, פתחו את השערים והקלו בתנאים כדי להתמודד עם המחסור ולאפשר מעבר לאסדרה החדשה. על פי הסכמים שכבר נחתמו נתוני הייבוא עוד יעלו משמעותית עד סוף שנת 2020 ויגיעו אף עד 17 טון – בפער עצום על המקום השני, גרמניה, שתגיע עד סוף השנה אולי ל-10 טון.

“זה פלסטר, הבעיה שהוא איכותי מדי”

איך זה קרה? בכתבה קודמת הצגנו חלק מהסיבות המרכזיות לתופעה, שעיקרן מחסור בשוק המקומי, בדגש על מוצרים וזנים מקטגוריית T20/C4 הפופולרית ביותר. לצד זאת גם אי-מוכנות של חברות ותיקות לזינוק במספר המטופלים, חוסר נסיון ומקצועיות של החדשות, והתנהלות מבולגנת ובלתי מפוקחת של היק”ר, תרמו גם הם.

“הייבוא הוא בעצם פלסטר למחסור שהיה בזמנו, הבעיה היא שהפלסטר הזה הוא טוב ואיכותי מדי כך שהמטופלים מתרגלים אליו ולא רוצים פלסטר אחר,” מסביר גורם ותיק נוסף בענף עמו שוחחנו, גם הוא כמו רבים אחרים בתעשייה מעדיפים לא להיחשף בשמם מחשש ל”נקמנות” מצד היושב במרום היחידה לקנאביס רפואי יובל לנדשפט.

ומה אומרים שאר העוסקים בענף על התופעה החדשה? מה יקרה בעקבותיה? כאמור, יש מי שצופה קונסולידציה, התכנסות של הענף ל-5 קבוצות גדולות לצד היטמעות של הקטנות בתוכן או היעלמותן. על פי תיאוריה זו שאר החוות, שכרגע רק בשלבי גידול ראשוניים, יהיו חסרות משמעות, למעט חווה או שתיים שנבנו ברמה גבוהה מספיק.

זן ספניש הספרדי של IMC - ייבוא ספרד - לינאו (Linneo)

“המגדלים הישראלים לא מצליחים ולא בטוח שיצליחו אי פעם לעמוד בסטנדרט הבינלאומי שהמטופלים הורגלו אליו,” אומר לנו בעל חברה בענף, וחוזר על מה שנשמע שוב ושוב בראיונות. “אם כן יצליחו, זה יהיה אולי בעוד כשנה, אולי יותר, וגם – רק חלק קטן מהם. יש כאלה שלא נערכו היטב, גם מבחינת כמות, אך בעיקר מבחינת איכות”.

איזה קנאביס אתה?

לדבריו גידול קנאביס רפואי לפי התקנים החדשים זה לא פשוט כמו שחשבו חלק מאלו שנכנסו לפעילות בתחום בשנים האחרונות. “משמידים הרבה יותר חומרים כי מוצר בינוני פשוט לא נרכש. קנאביס עם 7-10 אחוז THC הולך להשמדה או לשמן, אין מה לעשות איתו. זנים שפעם היו עם 20% היום עומדים על 12% בקושי ולא קונים את זה”.

“לוקח לחווה חדשה לפחות שנה, מינימום, כדי להצליח להגיע לאיזושהי רמת ייצור הכרחית. כשיגיעו ל-20% THC ומעלה, התחרות מול הסחורה מחו”ל תהיה המחירים, ואז התוצרת הישראלית אולי תוכל לנצח בעזרת חיסכון בעלויות. כרגע הפער הוא משהו כמו 2 ש”ח יותר לכל גרם עבור תוצרת חו”ל, לצד צורך בהשקעת משאבים נוספים.”

גורם אחר בענף בוטה יותר: “החוות החדשות לא התכוננו טוב מספיק והותיקות לא הגדילו ושידרגו את החממות, רבות מהן עסוקות יותר בהנפקות בבורסה, בדיווחים על הסכמים עתידיים ובשווי המניה שלהם, ולא מבינים שזו תעשייהשהיא קודם כל של חקלאות. קודם כל תייצרו מוצר איכותי, אחר כך תתלוננו על הייבוא”.

ייבוא – טוב או רע לעסקים בישראל?

אבל האם מישהו בכלל מתלונן על הייבוא? בניגוד למה שרבים אולי ציפו שיקרה, שתישמע זעקה מצד העוסקים בענף נגד פתיחת שערי ישראל לייבוא בנובמבר 2019, ועוד של סחורה שאינה עומדת בתקן כפי שנדרש מהמגדלים כאן, מבדיקה שערך מגזין קנאביס עולה כי מרבית מנהלי החברות לא מתלוננים בינתיים, מכמה סיבות כנראה.

לדברי כמה מהעוסקים בענף, בעיקר מחברות ציבוריות, הייבוא לא מטריד אותם כי מבחינתם זו רק עוד צורת שיווק. “גם אנחנו התחלנו לייבא, ונמשיך,” מעידים מנהלי מפעלים וחוות גידול שנכנסו לשוק בשנים האחרונות. “מתחילת הדרך אנחנו מכוונים לפעילות בהיקף בינלאומי – מייבאים לכאן, מייצאים משם, זה לא משנה”.

לדוגמה, אורי וייס מחברת ‘אינטליקנה’, חברה חדשה שנמצאת בשלבי גידול ראשוניים, מאמין שהם יעמדו בתחרות מול חו”ל ומברך על הייבוא כי “זה מרחיק שחקנים פחות מתוחכמים ומחזק שחקנים עם מוצרים מצויינים. הייבוא ימשיך כל עוד השוק המקומי לא יספק מוצרים ברמה גבוהה. אנו מאמינים שיש לנו יתרון על מרבית השחקנים.”

זן קנאביס "אופאל" של "בזלת" - יובא ממתקני "אמק" בפורטוגל
זן קנאביס ‘אופל’ של ‘בזלת’ שיובא מפורטוגל. ‘בזלת’ היוא כיום יבואנית הקנאביס המובילה לישראל

גם ניר סוסינסקי, מחברת ‘טוגדר’, מסכים ומברך על הייבוא, שלדבריו “יסייע בעתיד ליכולת של הענף הישראלי להתבסס כשחקן בינלאומי”. לגבי התחרות הוא מסביר כי “מראש האסטרטגיה שלנו היתה בנויה על פעילות מישראל ומחוצה לה. הייבוא יימשך כל עוד יהיה מחסור במוצרים איכותיים. טוגדר מייבאת מאוגנדה ותמשיך לעשות כן”.

גולן ביטון, מחברת ‘יוניבו’, מסר גם כן כי “יוניבו נבנתה כחברה גלובלית עם שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות כמו מרנובה, קרסו וקנופי, מה שמאפשר לנו להעשיר את מגוון המוצרים למטופלים. מבחינת ישראל הייבוא והייצוא מאפשר לכל הענף להיות עם השפעה בינלאומית ובהמשך להביא להכנסות למדינה ולהגדלת מספר המועסקים”.

“יש נסיונות לעצור את הייבוא, אבל אין סיכוי שזה יקרה”

האם ייתכן שהם באמת לא מוטרדים? אולי. חלק גדול מהחברות נסחרות בבורסה, כלומר ההשקעות הציבוריות בהן נמשכות ומאפשרות להן מרחב פעולה להחליט למשל שהחווה אינה שווה את ההשקעה, לשנות כיוון ולהתמקד בייבוא או בפעילות בחו”ל. אופציה נוספת היא שהן לא רוצות שהמשקיעים ישמעו על חששות שאכן ישנם.

האם יש נסיונות לעצור את הייבוא? שאלנו. “כן יש כאלה,” מעיד גורם ותיק בענף. “חלקם אפילו מצד חברות שפועלות בייבוא. למשל כאלה שפעם הזנים שלהם, החזקים, היו הפופולריים ביותר, ועכשיו הם בקושי במלאי, ואם כן אז בקטגוריה נמוכה ובאיכות שלא משתווה לתוצרת מחו”ל. פשוט לא קונים אותם, אז הם מנסים לעצור את הייבוא.”

לדבריו “הסטנדרט עולה, רואים סחורה מחו”ל, קוראים את הכתבות שלכם על המוצרים המועדפים, רואים תמונות, משווים. כבר אי אפשר למכור למטופלים ‘מה שיש’, כמו פעם. לא קונים מה שלא טוב. השוק לומד מה זו איכות ואף אחד לא מחוייב לחברה אחת כמו קודם. ברור שאנחנו בעד תעשיה כחול-לבן, אבל היא לא מספיק טובה כרגע”.

אהוד ברק קרנדון קנדי
הראשון לייבא. אהוד ברק יו”ר ‘קנדוק’ עם ברנדון קנדי מנכ”ל ‘טילריי’, לאחר משלוח הקנאביס הראשון לישראל שביצעו בינואר מפורטוגל
ייבוא קנאביס ראשון בישראל
משלוח הקנאביס של ‘טילריי’ לישראל. מאז הצטרפו חברות נוספות וישראל זינקה לראש טבלת יבואני הקנאביס בעולם

האם יעצרו את הייבוא? “אין סיכוי,” מבטיח גורם אחר. לדבריו “בקרוב יאשרו ייצוא וכל עוד יהיה ייצוא יהיו חייבים לאפשר גם ייבוא. זה שוק גלובלי והשחקנים פועלים ברובם מתוך הבנה שהם משחקים במגרש הבינלאומי. במקרה הכי גרוע, אם תהיה הצפה של קנאביס רפואי בשוק, ייסגרו את החווה ויפעלו מייבוא בלבד. כל עוד יש קונים הכל טוב”.

כך או אחרת, אם לא עכשיו, אולי החשש יגיע במעלה הדרך, בעוד 6 חודשים למשל, שכן מלבד 6.5 טון שכבר הגיעו לישראל במחצית השנה הראשונה, צפויה להגיע כמות כפולה אולי במחצית השנייה. לפי הסכמים שכבר נחתמו כ-10 טון נוספים לפחות אמורים להגיע. כלומר קרוב ל-20 טון בשנה מייבוא, בשוק שכולו כ-25 טון בשנה.

המשמעות של הנתונים היא כנראה הצפת השוק הישראלי המוגבל, המורכב מכ-67,000 מטופלים בסך הכל. מספר זה, הנחשב דווקא גבוה יחסית, הוא תוצאה של זינוק חריג במספר המטופלים בחודשים האחרונים, שלדברי רבים תוכנן מלמעלה ובוצע בגלל צורך בכמות מטופלים גבוהה יותר שתצדיק את הרפורמה ואת פעילות שלל החברות בענף.

“הזינוק החריג מ-35 אלף ל-65 אלף באופן די חד נעשה רק כדי להניע את הרפורמה, ולאפשר את המעבר לאסדרה החדשה, אבל מאז זה קצת נתקע,” קובע אותו גורם. “אם אכן, כפי שפרסמתם, הייבוא בחצי השנה הקרובה יהיה זהה או גבוה יותר מחצי השנה הראשונה, ייתכן ואף סביר בהחלט שיהיה היצף ואז אולי יתעוררו החששות באמת.”

“יש פגיעה בשוק המקומי, אבל זה ישפר את המוצר”

אך האם ייתכן שבעוד כחצי שנה 80% מתוצרת הקנאביס בבתי המרקחת והחנויות בישראל תהיה מייבוא? להערכת חלק מהגורמים גם אם זו אופציה אפשרית, היא תתאזן בהמשך בעקבות שיפור יכולות הגידול המקומיות – תהליך טבעי של עסק חקלאי שצריך ללמוד את שיטות הגידול ומושפע מתנאי סביבה ופרמטרים אחרים.

ד”ר נועם צ’כנובסקי, מחברת RCK העוסקת בפיתוח גנטיקה וטיפוח זני קנאביס, לא מוטרד מהייבוא. “אמנם יש פגיעה במגדלים, אבל אנחנו חברה שעוסקת בטיפוח זנים וייצור זרעים וגנטיקה, כך שמבחינתנו אין בעיה משמעותית,” הוא אומר. “מה שכן בעיה זה שעדיין אין ייצוא ויש נוהל שאוסר על ייצוא גנטיקה אלא רק מוצרים מוגמרים”.

יוניבו זן טיטן - ייבוא
גם חברת ‘יוניבו’ החדשה התחילה לייבא קנאביס מחו”ל, בעיקר מאפריקה ובקרוב גם מקנדה

אז כולם מבסוטים? אף אחד לא נפגע? “כן יש כאן פגיעה, בהחלט הייבוא פוגע בחברות חדשות קטנות,” הוא אומר. “מצד שני ייתכן גם שזה עניין זמני שבא למלא את הביקוש החסר וגם ככה החוות החדשות עדיין לא הגיעו לשוק. כאשר יגיעו אולי יתייתר הצורך בייבוא. אבל, כאן תלוי דבר אחר: האיכות שהם יציגו. הייבוא יצר סטנדרט גבוה מאוד”.

“פגיעה נוספת מסויימת היא באפיון המוצרים בשוק,” הוא אומר. “רבות מהחברות, כולל אותנו, התמקדו בייצור קנאביס עם CBD גבוה. חשבנו שהביקוש ל-THC גבוה ירד כיוון שזנים כאלה יש לכל המגדלים ודווקא CBD יהיה חסר. מסתבר שכולם רוצים THC גבוה, אז כולם מגדלים או מייבאים רק אינדיקה T20. הבעיה שזה פוגע במטופלים שצריכים CBD או זנים מאוזנים, וכוחות השוק מכוונים למקומות אחרים”.

מדוע החברות הישראליות לא משתוות לאיכות מחו”ל? לדבריו “בחקלאות, בעסק חדש, יש עקומת לימוד. צריך ללמוד איך להקטין את הפחת ואיך לשפר את האיכות. זה משהו שמשתפר עם הזמן. אחרי שניים שלושה מחזורים לומדים מתי בדיוק לקטוף את הצמח, איך לכוון את הדשן בדיוק, ועוד סודות מקצועיים שרוכשים עם הזמן”.

סוד אחד שהוא שיתף לדוגמה הוא סוד ידוע יחסית של הוספת CO2 במתקן הגידול. “אבל זה משהו שאפשר לעשות במתקן אינדור בלבד, ויש שניים כאלה בקושי בארץ. בשורה התחתונה לדעתי הייבוא הוא רע בזמן הקצר עבור חברות שלא יצליחו לעמוד בסטנדרט, אבל לאורך זמן זה יהיה טוב, יאתגר את המגדלים וישפר את המוצר”.

סיבה נוספת לפער היא לדבריו ש”רוב החממות בישראל לא מאפשרות להגיע לרמה הגבוהה ביותר. יש אחת, אולי שתיים חדשות, שעדיין אפילו אין בהן צמחים, שהן היברידיות, עם גג זכוכית, ויאפשרו זאת. חלק גדול מהחממות, אפילו בחברות חדשות, לא יאפשר הגעה לאיכויות הגבוהות ביותר ולא משנה מה יעשו שם, זה עניין טכנולוגי”.

“הבעיה היא לא האיכות, אלא הכמות”

אך מצאנו גם מי שטוען שהאיכות בישראל יכולה לעמוד בסטנדרט הבינלאומי בקלות, ושהסיבה להצפת השוק בסחורה מייבוא היא לא חוסר המקצועיות או הפיגור הטכנולוגי. “הידע ויכולות הגידול ישנם בישראל וניתן להגיע גם כאן לסטנדרט גבוה, פשוט לא ידעו ולא העריכו שיבוא זינוק כזה במספר המטופלים ולא הספיקו להתכונן”.

צונאמי אינדיקה T20/C4 של HEXO
אריזת קנאביס “צונאמי” – זן קנאביס תוצרת חברת “הקסו” (Hexo) מקנדה – הגיע לארץ ע”י חברת BOL ומוביל את רשימת זני הקנאביס החזקים בישראל

לדבריו “קשה להגדיל כמויות מיד, זה לא ‘נמס בכוס’, הגשת תוכניות בנייה וקבלת היתרים להגדלת שטח חממות או לבניית חווה חדשה לוקח זמן רב, כשנה וחצי. הגידול עצמו לוקח זמן ועד שהכל מגיע למפעל זה עשוי לקחת חצי שנה נוספת. למפעל עצמו לוקח זמן לשחרר את המוצרים כך שהכל צריך להיות מחושב עד שנתיים מראש”.

“הכשל המרכזי היה שלא תיאמו את הכפלת כמות המטופלים במהלך חודשים ספורים עם הספקי הגידול במדינה,” הוא אומר. “עד אז השוק היה באיזון יחסי, כלומר היתה מספיק סחורה באופן כללי. ההקפצה במספרים החלה לפני כשנה ורק עכשיו מתחילות חברות חדשות להיכנס למשחק. הפער הזה התמלא על ידי הייבוא”.

“מצד שני חשוב להבין שאם לא היו נותנים לייבא, הרפורמה היתה מתמוטטת מיד,” הוא מדגיש. “החוסרים היו אדירים והצעקה היתה עצומה. החוות בודאי מודאגות מהתופעה, יצרנים נאלצים לשלוח עודפים להשמדה, אבל ככה זה בכל שוק – גם הקנדים לא מוכרים כל מה שיש, אבל בשלב זה המטופלים חשובים יותר”.

מה לגבי טענה שנשמעה מצד הרשויות, לפיה הסיבה לכשלון בהגעה לאחוזי THC גבוהים בישראל היא שהמגדלים הותיקים הצהירו באסדרה הישנה על אחוזי THC גבוהים מכפי שהיו במציאות, וכעת, כשהם נבדקים, הם לא באמת עומדים בזה? “זה סילוף עובדות פופוליסטי ויש לכולם בדיקות מעבדה לאורך השנים שמוכיחות זאת”.

“השוק כבר לקראת איזון ואפילו היצף”

איך הייבוא ישפיע על השוק? “השוק הולך לקראת איזון. כבר מתחילים להירשם עודפים בבתי מרקחת. יש כבר פקקים גם בקטגוריית T20. בעוד חצי שנה העודפים האלה יוכפלו ואז יהיה היצף, היבואנים יורידו את הרגל מהגז, השוק יתאזן, תהיה ירידה במחירים. זה גם עזר כי היום כולם חושבים פעמיים לפני שמשחררים סחורה לשוק”.

“ייתכן גם שבעקבות ההיצף, בעוד כחצי שנה, ובכדי לאפשר לחוות המקומיות להתקיים על בסיס הייצור בישראל, הרגולטור יתעשת ואף יגביל את הכמויות המותרות לייבוא בעזרת מכסות,” הוסיף והדגיש כי הפתרון הוא אחד: התרת ייצוא קנאביס מישראל לחו”ל, אז לדבריו יהיה ניתן גם לא להטיל מכסות על הייבוא.

חוות הקנאביס של חברת "קנביט" באזור ים המלח, נאות הכיכר
חוות הקנאביס של חברת ‘קנביט’ באזור ים המלח, רכשה את תיקון עולם, אך האם מתקני הגידול יאפשר ייצור באיכות שתוכל להתחרות עם חו”ל?

“אם חווה לא תמכור את התוצרת שלה היא תתפרק, זה ברור,” הוא אומר. “הפתרון הוא לפתוח את הייצוא. ברגע שיאפשרו לייצא לחו”ל נמכור את העודפים לחו”ל. בניגוד למה שחושבים יש הרבה לאן לייצא, וכן, יסכימו לקבל עודפים שלנו בחו”ל. ויסות השוק ברמה הבינלאומית חשוב מאוד וכיום יש חוסרים גדולים מאוד במדינות אחרות”.

לא בטוח שכולם יסכימו עם הטענה שבחו”ל יקנו עודפי ייצור מישראל, ויש שחוששים שבדיוק ההפך יקרה, כלומר שהאיכות תיוצא לחו”ל ובארץ יוותרו העודפים. “בשוק חופשי זה יכול לקרות, אבל זה עדיף על שוק מפוקח מדי. הרי הצרות עכשיו הן תוצאה של תכנון לקוי של הרגולטור, פעולות שנעשות באיטיות ותגובות שניתנות באיחור רב.”

לדבריו “קיימות הצעות רבות להפחתת המחיר, אולם הרגולטור מתעלם או גורר רגליים. מדיניות לא אחידה ולא עקבית מכניסה לחץ רב ומיותר למערכת, מכבידים את תקני הייצור חדשות לבקרים וגוררים את כל המערכת לעליית מחירים מיותרת. ראינו שבמדינות אחרות עם תקני ייצור פחות מחמירים, אף אחד לא מת מקנאביס”.

לסיכום בדקנו מה חושבים המטופלים על העניין. נציג בכיר שלהם, ניר יופטרו, מסר כי “הרגשות מעורבים, מבחינה רפואית יש פגיעה ברצף הטיפולי, מטופלים חדשים לא מבינים את המשמעות של מציאת שילוב הזנים הנכון, אך כן, הם נהנים ממבחר רחב ואיכות שלא הייתה קיימת לפני כן. לדעתי באופן אישי זה יותר רע מטוב”.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר